(פרידריך ניטשה)
"ילדים זה הטעם לחיים!", אבל איך לחיות חיים עם תחושת משמעות, אם אין לך ילדים?
בפוסט הקודם כתבתי כמה דברים על מהי בכלל משמעות, ושלושה מרכיבים של משמעות בחיים:
1. האם בהרגשה שלי, אני חשובה ומשמעותית לאחרים?
2. האם יש לי מטרות ויעדים בחיים?
3. האם יש תחושת שליטה על החיים שלי?
על חוסר משמעות
תחושה של חוסר משמעות בדרך כלל מאוד מורגשת- מן כירסום כזה, ריקנות, מועקה, אולי כבדות כשאת קמה בבוקר לעוד יום תפל. זה בכלל לא נעים.
כמו עם הרבה דברים לא נעימים, אפשר להתעלם מהתחושה הזו, למסך אותה, אפילו לשקר לעצמנו שדווקא מ-מ-ש סבבה והכל טוב לנו בחיים.
יכול להיות שעל פניו זה נכון, הכל באמת טוב ונעים. אבל...
אבל יש כירסום מעיק, שמזכיר את עצמו מדי פעם. וכדי לא לשמוע אותו אפשר לעשות הרבה דברים- ללכת להמון מסיבות, להתמכר לסדרות או לספורט, לטוס לחו"ל ובין לבין לתכנן את הטיול הבא.
מסיבות, חו"ל וגם טלביזיה זה כיף ומעולה. אבל... האם זה נעשה עיקר החיים, עיקר הטעם לחיים?
ובכנות עם עצמך, האם זה טעם עשיר ואמיתי, או תפל וסינתטי?
זה כאב טוב. אני טוענת שדווקא חשוב להיות מודעת לכאב ולחוסר הזה, להרגיש אותו ולא להתחמק ממנו. למה? לא בגלל מזוכיזם או הנאה מעצם הכאב.
כאב פיזי, משמש מעין תמרור אזהרה- הוא מסמן לנו שיש משהו לא תקין וצריך להתייחס אליו.
כמו הכאב הפיזי גם תחושת החסר הזו באה לסמן לנו אותו דבר- משהו בנפש, בעולם הפנימי, בעצמי האמיתי שלנו לא בא לידי ביטוי.
לכן, אם נתייחס אליו, נחקור ונתקרב קצת לעצמנו, נוכל לחיות חיים אמיתיים יותר, בהלימה על הערכים שלנו. חיים שיתנו קול לקריאה האמיתית שלנו. חיים עם משמעות אמיתית עבורנו.
בכנות עם עצמך, האם זה טעם עשיר ואמיתי, או תפל וסינתטי?
אין דרך אחת לבטא משמעות
לפי ויקטור פראנקל (שהזכרתי כבר בפוסט הקודם) אין דרך אחת לבטא ולחיות חיים עם משמעות. משמעות יכולה לקבל ביטוי למשל בעשייה ויצירה בדברים שחשובים לך ושאכפת לך מהם. עשייה שמאפשרת ביטוי ליכולות ולכישורים היחודיים שלך. זו יכולה להיות העיסוק שלך, תחביב, פעילות משמעותית עבורך.
משמעות יכולה לקבל ביטוי בקשר משמעותי עם אחרים, שיש בו נתינה ואהבה- בין אם אלו ילדייך שלך, חברות אמיצה, קהילה שאת מרגישה חלק ממנה.
גם מציאת סיבה והיגיון בחוויות קשות שגורמות סבל. הדוגמה האישית של פרנקל – היכרות עמוקה עם עצמו כאדם, בתוך סבל קשה בחיים במחנה ריכוז. אך גם אם אנחנו חיות חיים נוחים יחסית, החיים מזמנים סבל, זה חלק מהחיים. הגישה שלנו כלפיו והמשמעות שאנו מעניקות לה.
איך ואיפה אפשר למצוא משמעות?
זה תהליך פנימי, שיותר קל לעבור עם ליווי, אבל אם את מחויבת לעצמך, אפשר גם לבד, בעזרת שאלות מנחות. אני ממליצה להיעזר בכתיבה, מדיטציה, שהייה בטבע, או אפילו ישיבה בבית קפה רק עם עצמך (בלי סלורלי, עיתונים או הסחות דעת).
"משמעות" היא לא מטרה בפני עצמה, היא מושגת...על ידי חיים מלאים ומחוברים, ומזכירה לכוון את הלב לדברים שמגדילים אהבה וחופש ולהעריך את הקיום היומיומי שלנו.
1. שאלות שיכולו לכוון אותך ולמצוא משמעות משמעותית עבורך:
המלצה שלי, לכתוב את הדברים, הכל, בלי סינון. לכתוב ולא רק לחשוב ולענות בעל פה. אני מכירה את זה מעצמי, כשאני כותבת, פתאום יש לדברים יותר משקל- משמעות, בכתיבה מילים ורעיונות קוראים לחברים שלהם, וככה אפשר להיזכר בעוד דברים, וגם- בכתיבה אני יכולה להרגיש אם אני מרמה את עצמי.
לכן, תכתבי הכל, בלי סינון, הדברים הם לעינייך בלבד, לא צריך להרשים או להתנצל בפני אף אחד.
כתבי חמישה מקצועות/ סגנונות חיים אלטרנטיביים שהיית רוצה לחיות. (בלי להתבייש, גם אם זה נראה לך הזוי ורחוק מהחיים שלך). מה שם מושך אותך, מרחיב את ליבך. מה יש שם שמסקרן ומלהיב אותך?
אצלי למשל, בין היתר היו רקדנית, נזירה בודהיסטית ופסלת באבן. אמנם לא החלפתי את הג'ינס שלי בחצאית טוטו או בגלימת נזירות, אבל תנועה ותירגול מדיטציה הפכו לחלק מאוד משמעותי ומצמיח בחיים שלי כיום. הפסלת עדיין לא מצאה מקום לבטא את עצמה J
תכתבי הכל, בלי סינון, רק את אמורה להסתכל על הדברים האלו לא צריך להרשם או להתנצל בפני אף אחד.
תזכרי באירוע או תקופה שבה הרגשת שאת יכולה להביא מעצמך ולתרום מהיכולות והייחודיות שלך. תקופה שגם אם היו אתגרים וקשיים (וסביר להניח שהיו)- הרגשת מסופקת, שמחה. מה אפשר את התחושות האלו? מי את היית שם? אילו ערכים שלך שיגשגו שם?
באילו דברים שעשית / היית בחיים את גאה? גדולים כקטנים, בלי השוואה- מה שחשוב הוא התחושה הסובייקטיבית שלך.
מהם הדברים שאת אוהבת לעשות? שאת מרגישה שאת מתמלאת, אנרגטית, מוכנה לוותר על דברים אחרים למענם?
2. תרכזי את הכל
תעברי על התשובות לכל השאלות וסמני את הדברים שחוזרים על עצמם, שדומים זה לזה.
בדרך כלל אפשר לראות בצורה די ברורה שתיים-שלוש קבוצות כאלו.
תראי אם נכון לתת להן מעין כותרת, או אם עולה דימוי מתוכן (למשל- יצירתיות, טבע, כתיבה, תנועה, צדק, תקשורת, פיתרון בעיות וכן הלאה).
3. תקשיבי לגוף
תהיי עם כל כותרת/ דימוי כזה. כלומר, קחי המילה והדימוי ותשבי כמה דקות בשקט, תני להם להדהד, כאילו את שרוייה בהם- כמו תיון בכוס תה. ובעדינות שימי לב מה התחושות שעולות בגוף- לטמפרטורה, קצב הנשימה, עומק הנשימה, אולי כאב שמופיע או חום שמתפשט, עיקצוצים, קור, קירקושים בבטן, שרירים שמתכווצים או דווקא רפויים יותר, נחים.
שימי לב מה התחושה הכללית- של נינוחות, מקום, מרחב, אולי קירקושים בבטן של התלהבות. או לחלופין כיווץ, נשימה שטוחה, קיפאון.
כשהתחושות הן מהסוג הראשון- התרחבות, חום- זה כיוון טוב, כנראה שיש שם משהו משמעותי והרגש עבורך.
תאפשרי לגוף שלך להשמיע את המסר שלו, הוא די חכם כשמקשיבות לו.
שימי לב מה התחושה הכללית- של נינוחות, מקום, מרחב, אולי קירקושים בבטן של התלהבות. או לחילופין כיווץ, נשימה שטוחה, קיפאון.
ועוד מילה לסיום, מהלב
"משמעות" היא לא מטרה בפני עצמה, היא מושגת ע"י מילוי מטרות אחרות, ועל ידי חיים מלאים ומחוברים. היא יכולה להזכיר לנו לבחור ולעשות נכון, לכוון את הלב לדברים שמגדילים אהבה וחופש ולהעריך את הקיום היומיומי שלנו.
אם אחרי שתעשי את התרגיל (או חלק ממנו), יעלו לך שאלות, או תרצי לשתף, את מוזמנת לכתוב לי.
ואם את רוצה, אשמח ללוות אותך בתהליך הזה.
רוצה לקבל התראה כל פעם שיש עדכון כאן בבלוג? תרשמי לרשימת התפוצה, בחלק התחתון של העמוד, או תכתבי לי ואוסיף אותך.