כולן יודעות אם הן רוצות ילדים, ורק אני לא...

עודכן ב: ינו 30

?הדשא של השכנה ירוק יותר? רק את מתלבטת לגבי ילדים

איך הן כל כך בטוחות שהן רוצות ילדים? הן לא רואות את כל הקושי?

איך הן כל כך בטוחות שהן *לא* רוצות? הן לא רואות מה הן מפסידות?


יכול להיות שאת לא יודעת, מתלבטת האם את רוצה להיות אמא, ומרגישה שונה (לכאורה) מכולן.

אם את לא מצליחה להבין או להחליט האם את רוצה ילדים, זה לא סימן שמשהו פגום בך או שאת פחות טובה. זה סימן שאת אנושית. שאת עומדת בפני החלטה גדולה, אולי מהגדולות שיש בחיים, ו... כן, זה יכול לבלבל, לפעמים לשתק.


אם את לא מצליחה לדעת "מה את רוצה", כנראה שיש לכך סיבה טובה, גם אם את לא יודעת כרגע מהי.


איך בדרך כלל את מקבלת החלטות?

זה משהו שקל לך, או אולי את מהססת לפני, בודקת וחוקרת?

האם את בדרך כלל יודעת מה את רוצה? מה את באמת רוצה, ולא מה שמצפים ממך שתרצי, או מה אחרים רוצים?

האם את עובדת "עם הבטן", מרגישה איזו בחירה מרגישה לך נכונה יותר?


אם בדרך כלל יש לך קושי להחליט, או להבין ולהרגיש את הרצון שלך, כנראה שהדפוס הזה נוצר מסיבות טובות וחשובות.

אולי פעם, בילדות, לא נתנו לקול ולרצון שלך מקום. אולי זה אפילו היה מסוכן להגיד מה את רוצה.

גם מי שגדלה בבית הכי טוב, עם ההורים הכי משקיעים ומתחשבים, נפגעה מדברים כילדה. כולנו. כי ההורים והנסיבות של אף אחת מאיתנו לא מושלמים.

אולי היית האחות הקטנה, ומי שקבעו היו האחים הגדולים? או שדחו את הרצונות שלך, ולא נתנו להם מקום? אולי כשהבעת את דעתך הרגשת שלועגים לך? גם אם זה לא היה בכוונה, או מרוע.

כל אלו יכולים לפתח דפוס, מנגנון, שמונע מאיתנו להרגיש ולהיות מחוברות למה אנחנו רוצות, או להביע את זה בקול רם.


מי ששופטת את עצמה על השונות, על כך שהיא לא יודעת, מוסיפה לקושי שיש בסיטואציה.

אם זו את, תדמייני את עצמך כילדה ששואלת משהו, והמבוגר בסביבה, במקום לענות, צועקת עליה "איך זה שאת לא יודעת לבד??"

איך הילדה הזו תרגיש? מעודדת וסקרנית לגלות, או קפואה ומפוחדת.

אני יודעת איך הרגשתי כשלי זה קרה.

הרגשתי משותקת, לא יוצלחית, וכל מה שידעתי על עצמי או על הנושא, נעלם באותו הרגע.

ביקורת ושפיטה עצמית, רק מרחיקות את האפשרות לבדוק באופן מחובר מה את רוצה.


תרגיל: להיות עם ההתלבטות

איך זה מרגיש להיות בתוך ההתלבטות הזו? בלי הביקורת הפנימית, בלי הלחץ. אולי זה מכאיב, או מפחיד. אולי תגלי שאת דווקא סקרנית לגלות מה תחליטי, או נלהבת מהתהליך וההתפתחות שהשאלה הזו יכולה להביא.


אז קחי נשימה עמוקה יותר, להירגע. את יכולה לדמיין חברה טובה, או את הילדה שהיית. איך תפני ותדברי אליה, כשהיא שואלת משהו או לא יודעת?

מתוך אותה תחושה, עמדה של חמלה ורוך, אני מציעה לך לכתוב מכתב לעצמך, על הקושי בלהחליט, על הקושי בלהרגיש שונה. למשל:

"רונית היקרה, אני יודעת שקשה לך להיות איפה שאת עכשיו. לא לדעת מה להחליט, לא לדעת אם את רוצה להיות אמא או לא. כל ההתלבטות הזו מבלבלת, ואת מרגישה לבד. אני איתך, אני מקשיבה לך. את ראוייה שיקשיבו לך בלב פתוח, בחמלה. אני יודעת שאת מתעסקת עם הנושא הזה לא מעט..... "


זה בסדר לא לדעת. באמת. אם את קוראת את הדברים האלו, את כנראה מודעת לקושי בהחלטה, חושבת עליה, מנסה להבין, ללמוד.

את רוצה להתקרב אל עצמך ולרצונות שלך. וזה לוקח זמן, וזה בסדר.

זו נקודת התחלה.


אם גם את לא בטוחה האם את רוצה ילדים, אם את רוצה לפגוש עוד נשים עם שאלות דומות, את מוזמנת להצטרף לקבוצה: "להיות-או לא להיות אמא?", למי שמתלבטת לגבי אמהות.

לכל הפרטים לחצי כאן

או דברי איתי: 052-3476640, נעמה

לשאלות ולתאום פגישת יעוץ טלפונית חינם:

איך תוכלי להיעזר בי?

לא משנה כמה זמן את כבר מרגישה כך,

הרבה יותר חשוב מה את מאחלת לעצמך.

אם יש לך רצון בחיים מספקים,

עם ערך עצמי והגשמה עצמית,

אם יש בך כמיהה לקשרים אמיתיים,

אם את מוכנה לשפר את איכות חייך,

אם את מוכנה להיות עצמך,

להתחבר ליכולות  ולמשאבים הפנימיים שלך,

אני אשמח ללוות אותך בדרך.

  • Facebook Social Icon

Tel-Aviv | נעמה בן-שמחון  | פסיכותרפיה גופנית | תל-אביב | naama.bens@gmail.com | 052-3476640

whatsapp.png

© 2023 by Name of Site. Proudly created with Wix.com