רווקוּת בטיפול*

חשוב לייחד מחשבה ועניין באוכלוסייה שהולכת וגדלה, שעבורה רווקות היא לא "רק שלב ביניים", עד מציאת האחד/ האחת.

רווקות מבחירה? סטיגמות על רווקות:

קשר זוגי ונישואין נתפסים כשלב התפתחותי חשוב, דרך להגשמה ומימוש, כ"תעודת ביטוח" נגד בדידות וככרטיס הכניסה לעולם "המבוגרים".

לעומת זאת, רווקות נתפסת כמצב ביניים, שיכול להתאים לתקופה מסויימת, אך לא לנצח.

לכאורה, זה מצב שאמור להיות זמני, שלב המתנה ומעבר לחיים זוגיים ומשפחתיים.

בחירה ברווקות ממושכת ובעיקר בגילאים בוגרים, נתפסת כחריגה.

יש פרק זמן בו יש "הרשאה חברתית" לרווקוּת, למשל בגילאים צעירים מאוד, או לאחר סיום קשר משמעותי או גירושין.

אך חריגה מהתווך הזה גוררת סטיגמות חברתיות (singlism), ורווקות נתפסות כ- "בתולה זקנה ומסכנה" מחד או "רווקה הוללת/ טורפת" מאידך.

גם ביטויים רכים יותר במדיה או בתקשורת בין אישית מפקפקים בסטאטוס ובנושאת אותו.

למשל רווקות נתפסות כמי שלא מתאמצות מספיק, מצפות ליותר מדי, בררניות מדי או מרוכזות בעצמן.

גם ההנחות הסמויות (או לא) על חייה של רווקות לא יותר מחמיאות: אומללה, בודדה, לא בוגרת, מבזבזת את השנים הכי טובות, ואולי היא בכלל לסבית בארון?

איך זה שמשהי כמוך עדיין לא נשואה? רווקות נדרשות לתת דין וחשבון על רווקותן: נקודת המוצא היא שרווקות מצב שיש להסבירו, כלומר, עצם הקיום לא מספק, וצריך לספק סיבות לעצם הבחירה. כל זה, בשונה מהבחירה בנישואין או מגורים משותפים.

חיי רווקות ממושכים נתפסים כאילוץ כפוי, משאלה לזוגיות שלא התמלאה, ולכל היותר הסתגלות למציאות.

אולם רווקות יכולה להיות כמובן גם בחירה, רצון לגיטימי לחיות את חיינו ללא "עוד משהו שיסתובב בתחתונים בבית".

זו בחירה שיכולה לנבוע מרצון להיות לבד, רצון לשקט או חופש, אך גם להעדפה של אורך חיים אחר, שמקשה על חיים זוגיים "שגרתיים". למשל, בחירה לטיפול בהורים חולים, העדפה של חיי טיילות ונוודות, הקדשת החיים למטרה רוחנית או אידיאולוגית, וכמובן גם בשל נסיבות חברתיות כגון מצב רפואי או מלחמה.

רווקות בקליניקה- הטיות של מטפלות.ים

סיכום, ואיך נוכל להיות יותר מכילות גם למי שחורגת מהנורמה

*הפוסט הזה נכתב במקור לפינה בקבוצה סגורה של מטפלים.ות, שבאה לשפוך אור ולשאול שאלות על סגנונות חיים וזהויות שמחוץ לנורמה.