מחקר על נשים בלי ילדים

עודכן ב: 29 אוג 2019


שאלו 4,500 נשים, לאורך 33 שנה, את השאלה: האם את חושבת שיהיו לך ילדים

שתי חוקרות בארה"ב החליטו לבדוק איך משתנה הרצון להביא ילדים לאורך שנים, והשוו לתוצאה בפועל (יש/אין ילדים).

גלומר, הן שאלו 4,500 נשים, לאורך 33 (!) שנה את השאלה: האם את חושבת שבעתיד יהיו לך ילדים/ עוד ילדים?

בסוף תקופת המחקר, כשכל הנשים כבר היו לא בגיל הפריון, הצטברו המון נתונים, שמאפשרים ניתוח סטטיסטי והשוואה מה הן חשבו לאורך התקופה, ומה קרה בפועל (יש / אין להן ילדים).


מה המחקר בדק?

המחקר גילה שבצעירותן 25% מהנשים לא ציפו שיהיו להן ילדים.

בפועל, רק ל- 15% מהנשים בקבוצת המחקר לא היו ילדים בסוף תקופת הפריון.


1. מה קרה למי שחשבו בצעירותן שלא יהיו להן ילדים? האם הן הפכו לאמהות, או לא?

חלק גדול ממי שאמרו בתחילת המחקר (בצעירותן) שלא יהיו להן ילדים, בסוף הפכו לאמהות.

ובכל זאת, המספרים מספרים שמי שאמרה שהיא לא רוצה ילדים, יש סיכויים גדולים יותר שאכן לא היא לא תהפוך לאם.

הסיכוי הזה הולך ועולה ככל שהאשה התבגרה. כלומר:

אם בגיל 24 אשה, נקרא לה תמר, אמרה שלא יהיו לה ילדים, ואשה אחרת, שרה, אמרה שכן יהיו לה- לתמר יש סיכוי הרבה יותר גדול לא להיות אמא (פי 4 יותר משרה).

אם תמר ממשיכה לחשוב כך גם בגיל 40, הסיכוי שהיא לא תהפוך לאמא גדול יותר פי 7 מאשר שרה.


מה אפשר להבין מזה?

לאשה צעירה שאומרת שהיא לא רוצה ילדים, יש סיכוי גדול יותר לא להיות אמא מחברה שלה שכן רוצה. גם נשים צעירות יודעות על מה הן מדברות, כשהן מדברות על עצמן ;)


2. מה חשבו הנשים שבפועל לא הפכו לאמהות במשך השנים?

חלק גדול ממי שבפועל לא היו לה ילדים, חשבו כך גם מוקדם יותר. והאחוז הולך ועולה ככל שהאשה התבגרה.

עשרה אחוז מהנשים הבוגרות ללא ילדים, חשבו כך כבר בגיל 20

למשל, נניח שתמר אמרה בגיל 24 שלא יהיו לה ילדים. הסיכוי שבפועל זה יהיה כך בבגרותה הוא 10%.

אם תמר תהייה עקבית, וגם בגיל 34 תחשוב כך, יש לה סיכוי של 43% לא להיות אמא.

ואם היא תמשיך להיות עקבית, וגם כשהיא כבר הייתה בת 40 היא תצפה שלא יהיו לה ילדים, יש לה סיכוי של 78% שזה מה שיהיה בסוף.

(ויש גם גרף)



מה אפשר ללמוד מזה:

1. כשאומרים לך "את עוד צעירה, את תשני את דעתך"- אולי צודקים, ואולי לא.

בלי קשר למה שתחליטי בסוף, זו אמירה יכולה להביע חוסר אמון ותוקף בתחושות שלך- נכון לרגע זה.

פחות חשוב מה "אחרים אומרים", אני חושבת שהמספרים האלו מראים שאפשר להשתנות עם החיים. כל שינוי בהרגשה הוא רלוונטי, יש לו תוקף.
גם אם השינוי מפתיע לפעמים: בחיים לא חשבתי שאני ארגיש ככה, אבל פתאום קרה משהו..

2. ההערות מבחוץ והחששות מבפנים לא תמיד מפסיקים כשאת כבר פחות צעירה, אולי גם יותר מגובשת ומכירה את עצמך.

אבל המספרים מספרים לנו שאם ההרגשה / החלטה שלך לגבי ילדים לא השתנתה עם השנים, יש סיכוי טוב שהיא תישאר כך.


3. חשוב לזכור שהמחקר נערך על נשים שבתום המחקר היו בנות 47 עד 56. ההתפתחויות הטכנולוגיות של שנים האחרונות עצומות, ולא היו נגישות להן. לכן, יכול להיות שאשה בת למשל 40 גם האמינה שהיא כבר לא יכולה להרות ולהביא ילדים.

לעומת זאת, לאשה בת 40 היום יש אפשרויות מגוונות יותר וסיכויים גדולים יותר להרות. אני מאמינה שהמציאות שהשתנתה, יכולה להשפיע גם על הסטטיסטיקה (אבל אני לא מתכוונת לערוך מחקר כזה ;) ).


3. מה חשבו לאורך השנים נשים שבסוף המחקר, בפועל, היו בלי ילדים:


רוב הנשים ללא ילדים, שינו את דעתן כמה פעמים לאורך השנים (51%).

למשל, כשתמר הייתה בת 24 היא חשבה שיהיו לה ילדים. בגיל 27 היא כבר לא הייתה בטוחה והתלבטה. כמה שנים אחר כך, היא הבינה שוב שהיא רוצה, זה לא קרה, ואז בגיל 37 היא החליטה שלא.

  • 46% מהנשים, קצת פחות מחצי, לאורך השנים דווקא חשבו שיהיו להן ילדים, באופן עקבי. אך הן החליטו לדחות את האמהות בפועל, מסיבות שונות. אולי בגלל חיפוש אחר בן זוג, רצון לממש את עצמן כלא-אמהות קודם, אולי בעיה בריאותית או אחרת.

בפועל- דחיית האמהות הפכה לקבועה- והן לא הפכו לאמהות עד סוף תקופת הפריון שלהן.

רב הנשים ללא ילדים שינו את דעתן לאורך שנים, או המשיכו לדחות את הלידה לאורך שנים
  • רק 2% ממי שלא שאין להן ילדים בפועל, חשבו תמיד שלא יהיו להן ילדים.

אולי אלו נשים עם תחושה ברורה והחלטית שאין להן רצון בילדים (היום נקרא להן אלהוריות), אולי איזו החלטה שקשורה במצבן בחיים, או עניינים בריאותיים, אני גם מנחשת שחלקן היו לסביות- ואז עוד לא היו אופציות זמינות לילודה ללסביות.

  • חצי אחוז, חשבו תמיד שיהיו להן ילדים- אבל זה לא קרה בפועל.

מה אפשר ללמוד מזה?

1. אם את מתלבטת האם את רוצה ילדים, או שכל כמה שנים את מרגישה אחרת, הסיכויים שיהיו לך ילדים שווים לאלו שלא יהיו לך.

מצב של 50-50 יכול להראות על כך שהעתיד קרה בסוף מתוך "זרימה", יד הגורל.

מצבים של התלבטות הם באמת קשים, בעיקר כשמדובר בנושאים משמעותיים בחיים שלו, כמו השאלה האם להביא ילדים לעולם. ההחלטה קשה, עד כדי כך שלפעמים ההחלטה היא – פשוט לא להחליט. כאן תקראי על זה עוד כאן.


2. אם את יודעת שאת רוצה ילדים, אבל דוחה את עד ש...

כדאי להבין מה באמת מונע מבעדך, אולי זה פחד, אולי חוסר הודאות, או אולי חלק בתוכך שלא באמת רוצה בכך. הרבה פעמים אנחנו לא מאפשרות ביטוי אמיתי לפחדים ולחלקים שמתנגדים.

אבל הם שם, ופועלים בדרכים לא מודעות תמיד. טיפול/לייווי מקצועי יכול להיות דרך טובה לתת להם מקום, להקשיב מה הם רוצים, לענות להם כך לא הם לא "ינהלו" אותך.


3. גם כאן, אני מנחשת שהאפשרויות הטכנולוגיות שיש היום משנות את המספרים. למשל, מי שמתלבטת, יכולה להתלבט יותר זמן, יכולה לעשות דברים ש"יקנו לה זמן", ובינתיים למשל, ממש להגיע להבנה מה היא רוצה.

הטכנולוגיה עוזרת גם למי שחשבה שהיא לא יכולה להביא ילדים, מסיבות חברתיות או ביולוגיות אך וכן רוצה להיות אמא לילדיה הביולוגים.


לסיכום

כבר מגיל צעיר יש לנו מחשבות ורצונות לגבי אמהות וילדים. ככל שאנחנו מתבגרות, החיים קורים לנו, דברים לא צפויים מתרחשים ולוקחים אותנו למסלול לחיים שלא תמיד תכננו. בנוסף, גם הרצונות שלנו יכולים להשתנות, לפעמים נרצה משהו שכצעירות, נראה לנו אבסורדי, ולהפך...

לשאלות ולתאום פגישת יעוץ טלפונית חינם:

איך תוכלי להיעזר בי?

לא משנה כמה זמן את כבר מרגישה כך,

הרבה יותר חשוב מה את מאחלת לעצמך.

אם יש לך רצון בחיים מספקים,

עם ערך עצמי והגשמה עצמית,

אם יש בך כמיהה לקשרים אמיתיים,

אם את מוכנה לשפר את איכות חייך,

אם את מוכנה להיות עצמך,

להתחבר ליכולות  ולמשאבים הפנימיים שלך,

אני אשמח ללוות אותך בדרך.

  • Facebook Social Icon

Tel-Aviv | נעמה בן-שמחון  | פסיכותרפיה גופנית | תל-אביב | naama.bens@gmail.com | 052-3476640

whatsapp.png

© 2023 by Name of Site. Proudly created with Wix.com